שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אנחנו ניצחנו את השיח האשכנזי

אילן ברקוביץ'
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן ברקוביץ'

לקראת סוף שירו שובר הלוחות של המשורר הצעיר רועי חסן "מדינת אשכנז", הוא כותב מעין גניאולוגיה של שירה מזרחית מבחינתו. הדובר בשיר מתאר את שנאתו לשירה ולמשוררים, "כִּי לֹא סִפְּרוּ לִי שֶׁשִּׁטְרִית וּבִּיטוֹן וְדָדוֹן וְחָתוּכָּה / גַּם כּוֹתְבִים שִׁירִים" (מתוך ספרו "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה", עמ' 48). צריך לשים לב לרשימה הזאת, שאותה אפשר לפרש גם כך: חתוכה הוא המשורר שלומי חתוכה, שבימים אלה ראה אור ספרו הראשון "מזרח ירח", ודדון הוא המשורר ישראל דדון, שניהם בני דורו ומעגל יצירתו של חסן; ביטון הוא המשורר ארז ביטון, אבי השירה המזרחית החדשה בארצנו; ואילו שטרית הוא המשורר סמי שלום שטרית, שהוא לדעתי המשורר המזרחי החשוב ביותר שאתם, קוראי המוסף הזה, ורבים וטובים אחרים לא מכירים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ