שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"הייתי רוצה להיות היונה שיצאה מן התיבה"

ב"איזון שביר", יערה בן־דוד משלימה עם הזמן האלסטי וקושרת אותו לשירה: "היופי הוא בפרי שהבשיל והחמיץ לאטו/ וכבר הוא יצוק בתוך השפה"

ניצה בן-דב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניצה בן-דב

איזון שביר
יערה בן־דוד. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 110 עמודים, 58 שקלים

בין דפי "איזון שביר", ספרה החדש של יערה בן־דוד, מחלחלת אליס בארץ הפלאות. היא מופיעה בשלל דרכים: החל בדיוקן המתקטן ומתגדל לפרקים של האני השרה, דרך הטיפול הגמיש והיצירתי בזמן, וכלה באיגיון חסר ההיגיון. אי לכך, ב"אני", אחד משיריה המתכתבים עם אליס מארץ הפלאות, המשוררת שהתגלגלה לפיל, המעורר פליאה אצל כל רואהו וחש ש"פלאות נעשו לו" (ברכות נו) — יכולה, למרבה הפלא, גם לעבור בקוף של מחט.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ