שיר |

שפמה של פרידה קאלו

אשרף פיאד
אשרף פיאד

תירגם מערבית עמרי לבנת

אֶתְעַלֵּם מֵרֵיחַ הַטִּיט, מִתְּלוּנוֹת עַל הַגֶּשֶׁם וּמֵהַמַּחֲנָק 
הַשּׁוֹכֵן בְּחָזִי אֲרֻכּוֹת —
אֲנִי מְחַפֵּשׂ תַּנְחוּמִים הוֹלְמִים לְמַצָּבִי; לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְפָרֵשׁ 
אֶת שְׂפָתַיִךְ כְּפִי שֶׁאֶרְצֶה,
לְעוֹלָם לֹא אֶטֹּל אֶת הַטַּל מֵעֲלֵי־כּוֹתַרְתֵּךְ הַנּוֹטִים לֶאֱדוֹם,
לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְרַכֵּךְ אֶת הַזַּעַם הַמִּתְרַגֵּשׁ עָלַי בְּהָבִינִי 
שֶׁאֵינֵךְ לְצִדִּי,
וּכְמוֹ כֵן לֹא תִּהְיִי כַּאֲשֶׁר אֶדָּרֵשׁ לְהַסְבִּיר אֶת עֶמְדָּתִי בִּפְנֵי הַשֶּׁקֶט שֶׁדָּן לִי הַלַּיְלָה.
הַעֲמִידִי פָּנִים שֶׁהָאֲדָמָה שְׁקֵטָה כְּפִי שֶׁהִיא נִרְאֵית מֵרָחוֹק, שֶׁכָּל 
מָה שֶׁבֵּינֵינוּ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעֲשׁוּעַ כּוֹאֵב שֶׁחָרַג מִגְּבוּלָיו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ