בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המילים הקפואות של נדיה עדינה רוז

ספר שיריה של נדיה עדינה רוז פוער חלונות, מאפשר להציץ פנימה ולהציץ החוצה אל הכאב וממנו. אך האובדן והצער המתגלים כאן מתמלאים באור לבן של נחמה

תגובות

דיו של שלג נדיה עדינה רוז. הוצאת אפיק־הליקון, 116 עמודים, 40 שקלים לפני שפתחתי את קובץ השירים "דיו של שלג", הירהרתי בשמו המסקרן והמפתה. האם זה לבן על גבי לבן? האם זו כתיבה על קרח או על מים? ואולי הכוונה לכתוב את השיר ולהיעלם בלי להותיר סימן? השירים מספקים תשובה לשם, אבל לא מלאה. כמו השורות: "עצים טבולים בדיו לבן של שלג/ וכתב ידם של הענפים עוד לא ברור". המשוררת נדיה עדינה רוז (ילידת מוסקבה, 1967) מכירה את השלג ואת הלבן. נראה שעם בואה ארצה הביאה במזוודה גם כמה קילוגרמים של שלג. בווריאציות...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו