שיר |

אנחנו מבקשות שקט (אונומטופיאה)

נועה שחם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נועה שחם

אֲנַחְנוּ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁקֶט. שֶׁקֶט שֶׁיִּתֵּן לֶאֱחֹז בְּכָל מָה שֶׁגָּבוֹהַּ מֵאִתָּנוּ וּלְהִסְתַּכֵּל מִנֹּמֶךְ הַמְּחִלּוֹת, בְּעַיִן אַחַת מֻצְמֶדֶת לָרִצְפָּה, וְלֹא נִתְבַּלְבֵּל כִּי הַכֹּל מְאֹד אִינְטֶנְסִיבִי וּבְקֹשִׁי רוֹאִים מֵרֹב שֶׁזֶּה קָרוֹב.

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבוֹת, אִם כֵּן, מִשְׁפָּטִים שֵׁמָנִיִּים, וּבְיִחוּד — מִשְׁפָּטִים מְאֻחִים אַ־סִינְטֶטִיִּים — כִּי אֲנַחְנוּ לֹא בְּקֶטַע שֶׁל שִׁעְבּוּד, אֲפִלּוּ אִם זֶה אוֹמֵר לִשְׂחוֹת בִּמְעָרוֹת חֲשׁוּכוֹת עִם נֵר בַּפֶּה בְּמַיִם שֶׁהֻרְעֲלוּ בְּצוֹאָה שֶׁל עֲטַלֵּפִים. מֵעוֹלָם לֹא בָּחַרְנוּ אֶת הַמִּלְחָמוֹת שֶׁלָּנוּ וְלֹא נַעֲלַיִם, וּלְעוֹלָם גַּם לֹא נָבִין אוֹתָן כִּי תָּמִיד יֵשׁ פָּנֶל וְיֵשׁ בּוֹ אֲפֹרֵי שֵׂעָר וְיֵשׁ לָהֶם קוֹל בָּס וְנִסּוּחִים שֶׁהָרַמְבָּ"ם, בְּחַיַּי אֱלֹהִים, הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ בָּהֶם. וַאֲנַחְנוּ גַּם, וְאוּלַי זוֹ הַסִּבָּה הָרָאשִׁית, אוֹהֲבוֹת חֲרִירִיּוֹת פַּרְפָּרִיּוֹת כִּי הֵן מַשְׁמִיעוֹת קְלִיק וְכִי הֵן כְּמוֹ חָטְמִיּוֹת זִיפָנִיּוֹת, וְאָז אֲנַחְנוּ כְּבָר שׁוֹכְחוֹת שֶׁמְּדֻבָּר בְּסִבָּה וּמְסוֹבָב, מִתְעַקְּלוֹת בְּוָאדִי עָרָה וְנָחָה דַּעְתֵּנוּ רַק לְמִשְׁמָע מִצְלוֹל דִּוּוּחַ הַתְּנוּעָה: "עָמוּס בְּצֹמֶת מוּסְמוּס".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ