בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שתי משוררות של שאגות ושתיקות

על ספרי השירה "שואגת בלולאת-אינסוף" מאת ענבל אשל כהנסקי ו"סל מלא שפות שותקות" מאת איאת אבו שמיס

6תגובות

אז בסופו של דבר עברנו דירה, אבל עד שזה קרה הנשמה יצאה. הובלת החפצים בארגזים נמשכה שעות על גבי שעות עד שבשלב מסוים צעקתי מתוך תסכול על המצב. בזמן הצעקה חשתי איך כל גופי סוער עלי וּמִטַּלְטֵל והצעקה טילטלה ביחד אתה גם את הנוכחים סביבי. המציאות נעשתה מעוותת ממש כמו בציור הצעקה הנודע של מונק ולקח לי זמן עד שהתעשתי ונרגעתי בחזרה. בתוך כך חשבתי על שני ספרי שירה חדשים שקיבלתי באחרונה, שניהם עוסקים בצעקה בדרכים שונות: "שואגת בלולאת-אינסוף" מאת ענבל אשל כהנסקי (2016, הוצאת פרדס, עריכה: גל אלגר) ו"סל...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו