קוצים - שירה - הארץ
שיר

קוצים

"עַל מָה אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים? אֲנִי זוֹכֶרֶת נִסִּים וּגְבוּרוֹת. / אַזְכָּרָה לְאָבִי וְאַזְכָּרָה לְסָבִי וּבֵין הַמְּצָרִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּטֵלִים". שיר מאת נוית בראל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נָוית בראל

קוֹלוֹת צְעָקָה וּשְׁרִיקוֹת, מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם,
שִׁבְעָה יְלָדִים זָרִים שִׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת וְהִפְסִיקוּ.
מַפְתֵּחַ שֶׁלִּי תָּקוּעַ בְּמַנְעוּל הַדֶּלֶת וְשָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ.
רֵיחַ יַסְמִין שֶׁל חֹדֶשׁ אָב, וְאֵין כָּאן שִׂיחַ יַסְמִין.
עַל מָה אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים? אֲנִי זוֹכֶרֶת נִסִּים וּגְבוּרוֹת.
אַזְכָּרָה לְאָבִי וְאַזְכָּרָה לְסָבִי וּבֵין הַמְּצָרִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּטֵלִים.
כֵּיצַד לֹא שַׂמְתִּי לֵב? בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן מִתְעַרְבְּלִים קוֹצִים
וְרַגְלֵי חֲתוּלִים. יֶלֶד אוֹחֵז קוֹנְכִיָּה וּמַקְשִׁיב.
נִעְנוּעַ רֹאשׁ, קְרִיצָה שֶׁל עַיִן, כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים וְשִׁשָּׁה יַלְדֵי אֲחֵרִים.
הָיָה פַּעַם מַכְשִׁיר שֶׁקָּרְאוּ לוֹ טֶלֶפוֹן. הוּא הָיָה דּוֹמֶה לְאֹזֶן.
"וְהָיָה כְּלִי שֶׁדּוֹמֶה לְלֵב?"
מִשְׁכָּן הָיָה, קְרָסִים שֶׁל זָהָב בַּלּוּלָאוֹת הָיוּ נִרְאִים בּוֹ
כַּכּוֹכָבִים הַקְּבוּעִים בָּרָקִיעַ.
"אִמָּא שֶׁל מִי אַתְּ?"

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ