דיוקן מהזיכרון: שיר מאת ויסלבה שימבורסקה

"לִכְאוֹרָה הַכֹּל מַתְאִים. צוּרַת הָרֹאשׁ תָּוֵי הַפָּנִים, הַגֹּבַהּ, הַצְּלָלִית. וּבְכֹל זֹאת אֵין הוּא דּוֹמֶה". תירגם מפולנית: דוד וינפלד

ויסלבה שימבורסקה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ויסלבה שימבורסקה

לִכְאוֹרָה הַכֹּל מַתְאִים.
צוּרַת הָרֹאשׁ תָּוֵי הַפָּנִים, הַגֹּבַהּ, הַצְּלָלִית.
וּבְכֹל זֹאת אֵין הוּא דּוֹמֶה.
אוּלַי לֹא בַּתְּנוּחָה הַזֹּאת?
בְּצִבְעוֹנִיוּת אַחֶרֶת?
אוּלַי יוֹתֵר בִּפְּרוֹפִיל,
כְּמַבִּיט עַל דְּבַר מַה?
אִילוּ הֶחֱזִיק מַשֶּהוּ בַּיָּדַיִם?
סֵפֶר שֶׁל עַצְמוֹ? שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר?
מַפָּה? מִשְׁקֶפֶת? סְלִיל שֶׁל חַכָּה?
וְלוּ לָבַשׁ מַשֶׁהוּ אַחֵר?
מַדֵּי סֶפְּטֶמְבֶּר? בֶּגֶד פַּסִּים שֶׁל אַסִיר מַחַנֶה?
מְעִיל רוּחַ מֵהָאָרוֹן הַהוּא?
אוֹ כְּבָר שָׁקוּעַ
— כְּמוֹ בַּדֶּרֶךְ אֶל הַגָּדָה הַשְּנִיָה —
עַד קַרְסוּלַיִם, עַד בִּרְכַּיִם, עַד צַוָּאר? עֵירוֹם?
וְאוּלַי לְהוֹסִיף לוֹ אֵיזֶה רֶקַע?
לְמָשָׁל אָחוּ שֶׁטֶרֶם כּוּסַח?
סִבְכֵי קְנֵי סוּף? עֲצֵי לִבְנֶה? שָׁמַיִם יָפִים מְעוּנָנִים?
אוּלַי חָסֵר מִישֶׁהוּ לְיָדוֹ?
עִם מִי הִתְוַכֵּחַ? הִתְבַּדֵחַ?
שִׂחֵק קְלָפִים? שָׁתָה כּוֹסִית?
קָרוֹב מִשְׁפָּחָה? חָבֵר?
נָשִׁים אֲחָדוֹת? אַחַת?
אוּלַי עוֹמֵד בַּחַלוֹן?
יוֹצֵא מֵהַשַׁעַר?
לְרַגְלָיו כֶּלֶב תּוֹעֶה?
בְּקֶרֶב הָמוֹן מְלוּכָּד?
לֹא, לֹא, זֶה לְלֹא הוֹעִיל.
שׂוּמָה עָלָיו לִהְיוֹת לְבַד,
כַּיָאֶה לְאַנָשִׁים מְסוּיָמִים.
וְכִמְדוּמֶה שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ קִרְבָה יְתֵרָה כָּל כָּךְ.
רָחוֹק יוֹתֵר? עוֹד יוֹתֵר רָחוֹק?
בְּעוֹמֶק שֶׁאֵין עָמוֹק מִמֶּנּוּ שֶׁל הַתְּמוּנָה?
מִשָּם לֹא הָיָה קוֹלוֹ מַגִּיע,
אַף אִם הָיָה קוֹרֵא?
וּבְחַזִית הַתְּמוּנָה — מָה?
אַח, מָה שֶׁלֹא יִהְיֶה.
רַק בִּתְנַאי שֶׁזֹאת תִּהְיֶה צִיפּוֹר
בִּמְעוּפָה, בְּדִיוּק בְּרֶגַע זֶה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ