דן מירון
דן מירון

בחלקה הראשון של המסה על שירתו של יצחק לאור, שהתפרסם בגיליון ערב פסח, נמנו המאפיינים ה"קלאסיים" שלה המשמשים כרקע ניגודי־דיאלקטי למבנה הנפשי המשתקף בשיריו, המאופיין על ידי שברים, פערים וניגודים שאינם מפרים את האחדות או ההמשכיות של המבנה. על רקע הרצינות, הבהירות והתקניות הלשונית מתבלטים פערים אלה בתוקף משנה. המתח הפנימי הגבוה שבו טעונה שירת לאור מתגלה במלואו עם הבנת המבנה האישיותי־הפסיכולוגי המשמש בתשתיתה של שירתו המוקדמת. מבנה זה, כפי שהוא מסתמן בקובצי השירים המוקדמים, טבוע לעומקו בחותם של פער הנובע מסתירה פנימית. האמצעים שמפעיל המשורר לשם יישובה של הסתירה אף פעם אינם יציבים וחזקים דיים. הסתירה מתיישבת ובה־בעת גם אינה מתיישבת. משום כך נדרש המשורר מראשית דרכו להיות מעורער ומדויק בעת ובעונה אחת, או לכתוב "בוודאות שיר של ספק".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ