בסופו של דבר יהיה האב חייב גם להיפרד מבנו

קובץ השירים "אוהב ימים", שנפתח במות אביו של יצחק לאור ונגמר בהיות המשורר עצמו לאב, הוא מסדרון המוליך אל שירתו המאוחרת. פרק חמישי במסה על מבחר שיריו של יצחק לאור, "חיים אחד"

דן מירון
דן מירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן מירון
דן מירון

השירים שכונסו בקובץ "אוהב ימים" נכתבו בשנים 1995-1994 על רקע מחלתו ומותו של אבי המשורר ובספר כולו ניכרים אותות הזעזוע, שמצא את ביטויו גם בריסוק הטור הארוך יחסית של שירי לאור לטורים קצוצים, מינימליים, קצרי־נשימה. מבחינה פואטית עקרונית מבטא הזעזוע לא רק צער ואיבוד אחיזה בריאליות של קיום העצמי, אלא גם משהו מעין תאונה ארס־פואטית. המוות נעשה לעיקר, אבל על המוות אי אפשר לספר. העט הכותב דומה ל"לשון רוטטת רוק מתכת / כלום שותתת, מחטטת / במלים שאין להן מראה / ודמות ולא דימוי, מושג / לא יושג. מוח מת ומתעשת / לספר את החי על המת" (עמ' 179-178).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ