שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
משורר בשטח

יש במרכז העיר סְפֶּקְטְכָּל מרהיב יותר וחבל על כל רגע שאני לא שם

לעומת הריאליזם הרציני השולט בשירה הנכתבת כאן, ספר שיריו של עופר גורדין מתייחד בניאו־סוריאליזם ובצחוק מתגלגל

אילן ברקוביץ'
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן ברקוביץ'

עלי להעיר מישהו מת, שירים מאת עופר גורדין, עורכת לי ממן, הוצאת פרדס, 2017, 60 עמודים

בשבוע שבו אירעה ההתרחשות השירית המשעשעת שמיד אספר אותה, התקיימו שני אירועי שירה הנחשבים למרכזיים בלב תל אביב. בבית העירייה הופיעו משוררים חברי קבוצות השירה הו! וערספואטיקה, ובבית ביאליק נערך אירוע השקה לכבוד ספר שיריה החדש, החמישי, של הסופרת והמשוררת חביבה פדיה (ילידת 1957, ירושלים), "הגיהינום הוא גן עדן ברוורס" (2017, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ערכה והביאה לדפוס לאה שניר, אחרית דבר מאת קציעה עלון). פדיה נודעה בין השאר בזכות מאמרה המכונן "הגיע הזמן לומר 'אני' אחרת בשירה העברית" (הארץ, ספרים, 2006), שבו יצאה נגד האני האוניברסלי־הקיומי־המערבי של נתן זך וקראה אל עבר אני זהותי, פיגורטיבי, מקומי, מזרחי; קריאה שלבסוף מימשה את עצמה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ