בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירים

בא בי בכי שכמוהו לא ידעתי מעודי

השירים מעזבונו של גורי ייצאו השנה בספר אחרון שלו ששמו יהיה "עוֹד סֵפר", כלשון המִשאלה שביטא בימיו האחרונים. הנה שניים מהם

תגובות

כשכתב חיים גורי את שירו הנורא "הִנה מוטלות גופותינו" על חבריו שנפלו בדרך לגוש עציון, הִפגיע בו אחד מגדולי סופרינו: "איך יכול אתה לכתוב 'גופותינו' בעודך בין החיים?" לא עברו ימים רבים מאז כתב את שיר הרֵעוּת, וחבר לנשק התריס: "הייתי שם. רֵעוּת לא היתה שם", וסיפר על מפקד המודיע לפקודיו שהוא חש להזעיק עזרה ולא שב; המעטים ששׂרדו הבינו באיחור שהוא פשוט נִמלט משדה הקרב. והשבוע כתב כאן מישהו: "באב אל ואד לא יכול לזכור אותנו. האדמה איננה זוכרת", בעוד הוא מאשים את גורי, שכבר אינו יכול להשיב, ביצירת פולחן...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו