טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אילו היה להם עורך תקיף

לעתים קרובות נתקלתי, כעורך וגם כקורא, במקרים של משוררים ומשוררות שאינם מלטשים ואינם עורכים כלל את שיריהם ומציגים את קוצר ידם או את קוצר רוחם ככתיבה הבוקעת "מן הבטן", כ"יצירתיות" שהם עבדיה הנרצעים. חלק שני במסה על השירה

6תגובות

כמה מהמשוררים האהובים עלי ביותר הם כאלה שבזמן קריאת ספריהם אני לא מפסיק לבַכות את העובדה שלא היה להם עורך קשוב ותקיף. מהבחינה הזאת, כלל לא משנה אם מדובר בעורך "רשמי" מטעם ההוצאה לאור, כנהוג היום, או בחברים יודעי ספר המסוגלים להציע לכותב מבט חיצוני ולהשיא עצה טובה. אני נזכר בקטע הנפלא מתוך "אמנות השירה" שכתב המשורר והמבקר הצרפתי ניקולה בואלו ב-1674, שבו הוא מדבר על הצורך החיוני של כל משורר בביקורת. היום הוא ודאי היה מדבר לא על ביקורת, אלא על עריכה: [...] בִּמְקוֹם לְהִתְיָרֵא מִשִּׁפּוּטוֹ שֶׁל...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות