אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ שֶׁכְּבָר לֹא יִצְלַח לִמְאוּמָה

שוב

הִיא בָּאָה אֵלַי שׁוּב הַבְּדִידוּת

הֲגַם שֶׁחָשַׁבְתִי כִּי נִרְגְעָה בַּשָּׁמַיִם

אֲנִי אוֹמֵר לָהּ:

מַה עוֹד אַתְּ רוֹצָה אִידְיוֹטִית?

וְהִיא:

— אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ

שפל רוח

אֱלֹהִים כָּל יָכוֹל וְעִם זֹאת שְׁפַל רוּחַ

מָצוּי בַֹּכֹּל אַך לֹא נִרְאֶה בְּשוּם מָקוֹם

נֶאֱחָז בַּצְּלָב בְּיָדָיו הַשְּׁתַיִם