שיר |

שֶׁלֹּא יִנָּשֵׂא יוֹתֵר שְׁמָהּ לַשָּׁוְא

2018. שיר מאת צביקה ניר

צביקה ניר
צביקה ניר

וַאֲנִי אוֹמֵר לָךְ הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהָאֲדָמָה תִּמְרֹד עָלֵינוּ כִּי יַגִּיעוּ מַיִם עַד עִמְקֵי נַפְשָׁהּ תְּמָאֵן לְהַמְשִׁיךְ וְלָלֶדֶת עוֹד וְעוֹד כְּאֵב וְתָקִיא מִקִּרְבָּהּ אֶת הַדָּם שֶׁנִּשְׁאַב לְתוֹכָהּ מִכָּל מִי שֶׁזָּרַם בּוֹ דָּם וְנָדַם וְתִתְלֹשׁ מֵעַל עֵינֶיהָ אֶת הַסְּמַרְטוּט הַמְּגֹאָל וְתִפְקַח אוֹתָן לִרְוָחָה לְיָרֵא אֶת הַיּוֹרִים לִדְחוֹת אֶת הַמֵּתִים מֵעַצְמָהּ וְתִבְעַט אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם לְאֵשׁ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא יִנָּשֵׂא יוֹתֵר שְׁמָהּ לַשָּׁוְא וְלֹא תִּבְקַע מִן הַקּוֹלוֹת לְקַבֵּל קָרְבָּנוֹת לְתוֹךְ רַחֲמָה הַלֹּא רַחוּם עוֹד שֶׁיֵּחָתֵם לְמַעֲבָר חַיִּים וְשַׁדֵיָה יַטִּיפוּ עָסִיס לַעֲנוֹת וְכָל גִּבְעוֹתֶיהָ תִּתְמוֹגַגְנָה בְּזַעַם מִצְטַבֵּר שֶׁל אַלְפֵי שְׁנוֹת תְּהִלָּה מְחֻלָלָה וְתַחְרִיב כָּל יוֹשְׁבֵי פָּנֶיהָ הַמְּקַדְּשִׁים מִקְדְּשֵׁי עָוֶל תִּפְצֶה פִּיהָ בְּנַהֲמַת לֵב בִּשְׁאָגַת קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל דְּגָלִים מְרוּטִים מִתְנוֹסְסִים בָּרוּחַ הָרָעָה תָּצִיף סְדוֹם וַעֲמֹרָה נֵר לְרַגְלֶיהָ מִשְׂחָק יְלָדִים נִשְׁחָטִים בִּנְחָלֶיהָ מִתְבַּשְּׁלִים בִּידֵי נָשִׁים רַחְמָנִיּוֹת וְלֹא תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְלֹא תַּדְשֵׁא יָרֹק וְתִדְחֶה כָּל מַלְאָכֵי עֶלְיוֹן וּמַלְאָכֵי תַּחְתּוֹן כִּי נָקְעָה נָפְשָׁה מִמְּבַקְּשֵׁי שְׁלוֹמָהּ הַמְּזֻיָּפִים מַדְבִּיקִים רְגָבֶיהָ לֶאֱמוּנָתָם הַכֵּהָה וְתִשְׁבַּר כָּל מַצֵּבוֹת הָאֶבֶן הַסְּדוּרוֹת תַּפְלִיא מַכּוֹתֶיהָ בְּכָל הַנִּקְרָה בְּדַרְכָּהּ תִּשְׁפֹּךְ חֲמָתָהּ עַל כָּל טוֹרְדֵי מְנוּחָתָהּ תִּרְדֹּף בָּאַף וְתַשְׁמִידֶם כִּי פָּקְעָה סַבְלָנוּתָהּ וְלֹא תֹאבֶה לְהַבְלִיג עוֹד לְהוֹפְכֵי גּוּפָהּ לִשְׂדוֹת קְרָב לָנֶצַח וְכָל זֹאת אֲנִי אוֹמֵר לָךְ בִּנְשִׁימָה אַחַת אוּלַי הָאַחֲרוֹנָה כִּי לֹא נוֹתָר שׁוֹמֵעַ לִי מִלְּבַדֵּךְ

תגיות קשורות:

תגובות