שיר מאת נורית זרחי |

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת מֶרִיקֶט, מֶה עָשִׂינוּ בַּשִּׂנְאָה שֶׁלָּנוּ

שדים פרטיים (שיחה עם גיבורת הספר "תמיד גרנו בטירה"). שיר מאת נורית זרחי

נורית זרחי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית זרחי

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת מֶרִיקֶט, מֶה

עָשִׂינוּ בַּשִּׂנְאָה שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁהַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ

רִיגְלְפוּ בַּחֲרַכִּים, כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם הֵמִיר אֶת יְסוֹדוֹת הַבַּיִת, כְּשֶׁבִּמְקוֹם

הַגַּן הַמְּפֹאָר שֶׁתֵּאַרְתְּ, עָמַד בֶּחָצֵר שֶׁלָּנוּ רַק עֵץ שְׁזִיפִים שְׁלוּק שֶׁמֶשׁ.

הַאִם הָיָה עָלַי לִזְכּוֹת בַּכּוֹכָב

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ