שיר |

הַמַּיִם נוֹטְפִים מִן הַגּוּף וְהוּא אִשָּׁה וְהִיא מְבָרֶכֶת

על הטבילה. שיר מאת מרים גולן

מרים גולן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרים גולן

1.

בַּסּוֹף זֶה רַק אַתָּה וַאֲנִי.

כְּשֶׁהַשֵּׂעָר נוֹטֵף וְהַגּוּף עֲטוּפָה מַמְתִּינָה

שֶׁיִּתְרַגֵּל הַקֹּר. מִתְעַלֶּמֶת מֵהַמַּרְאָה

מְסַגֶּלֶת לְעַצְמִי שִׂמְחַת מִצְוָה

לִקְרַאת הַבָּאוֹת.

וּלְכַתְּחִלָּה

הָיִיתָ אַתָּה הַדֶּרֶךְ

אֶל הַבָּשָׂר. רַק אֶחָד

בִּקַּשְׁתִּי, בְּלִי חֲזָרוֹת גֶּנֶרָלִיּוֹת אֶחָד

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ