פואמה מאת ריטה קוגן | הָאֵבֶל שֶׁלִּי אָנוֹכִי

לעמוס. פואמה מאת ריטה קוגן

ריטה קוגן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ריטה קוגן

1.

מַתָּ בְּאַחַד הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבֵּין חַג הַמּוֹלָד לְלֵדַת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, הַיָּמִים שֶׁעֲלֵיהֶם כְּתַב פָּסְטֶרְנַק בַּשִּׁיר בְּ"דּוֹקְטוֹר זִ'יוָאגוֹ": שֶׁלֶג רַד, שֶׁלֶג רַד. כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ עַל בְּרוֹיְגֶל, עַל רֶדֶת הַשֶּׁלֶג הַסָּמִיךְ, הַקְּוֻצָּתֵנִי, הָרַךְ, שֶׁבְּאַחַד הַצִּיּוּרִים: הַמְּלָכִים בָּאוּ לְכַבֵּד רַךְ נוֹלָד אֶחָד בִּכְפָר פְלֶמִי קָטָן, אַךְ בַּצִּיּוּר לֹא רוֹאִים לֹא אֶת הַמְּלָכִים וְלֹא אֶת הַתִּינוֹק, אֶלָּא אֶת אַנְשֵׁי הַכְּפָר הָעֲסוּקִים אִישׁ־אִשָּׁה בְּשֶׁלּוֹ, אֶת הָאֻרְווֹת עִם הַגַּג הֶחָרוּר, אֶת אוֹר הַדִּמְדּוּמִים הַשָּׁפוּךְ וְאֶת הַשֶּׁלֶג הַיּוֹרֵד, הַסָּמִיךְ, הַקְּוֻצָּתֵנִי, הָרַךְ.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ