משורר בשטח | ואם אפשר קצת סוציאליזם

"אל תזכיר שאתה ימני. משורר לא יכול להיות ימני". השמרנות בעלת הפוטנציאל לשינוי בשירתו של עודד בן־דורי

אילן ברקוביץ'
אילן ברקוביץ'

אֶחָד אֵל אֶחָד, שירים מאת עודד בן־דורי, הוצאת עיתון 77, 2016

אַחַד הָעָם, שירים מאת עודד בן־דורי, הוצאת עיתון 77, 2019, 82 עמודים

לא מכבר, בהגיעי לתחנת האוטובוס מספר 60 בשדרות ירושלים ברמת גן ראיתי פתאום את המשורר רוני סומק, תושב העיר, ורעייתו ליאורה כשהם יוצאים ממכוניתם. נופפנו זה לזה לשלום ורוני סיפר לי כי פניהם מועדות למרפדייה הסמוכה כדי לבחור ריפוד חדש לספה בביתם. כעבור רגעים אחדים הוא ניגש אלי ומסר לי שתי סימניות שעליהן הוטבעו מלות שיריו "בְּרוֹשׁ" ו"נקמת הילד המגמגם", אולי שיר הדגל שלו, המתחיל במלים המוכרות: "הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר / הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ / לִי בַּפֶּה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ