שיר מאת אדוארד הירש | הַזְּמַן עִם קְצוֹתָיו הַמְּשֻׁנָּנִים

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמַּשָּׂא הָאֵבֶל

הוּא כְּמוֹ שַׂק מֶלֶט

בְּמַעֲלֶה הַר בַּלַּיְלָה

הַפִּסְגָּה אֵינָהּ נִרְאֵית

כִּי אֵין פִּסְגָּה

לִיגוֹנוֹ שֶׁל סִיזִיפוּס הַמִּסְכֵּן

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֵאָבֵק

בִּסְבַךְ קוֹצָנִי

בְּלִי דֶּרֶךְ שֶׁעוֹלָה

כִּי אֵין דֶּרֶךְ

יֵשׁ רַק סֶלַע חָשׂוּף

וְנָהָר לִפֹּל לְתוֹכוֹ

וְהַזְּמַן עִם תָּאֵי יְמֵי הַבֵּינַיִם שֶׁלּוֹ