משורר בשטח | הותך בי כור מה שיכולתי להיות

אלקס ריף מוכיחה לכל אורך שירי ספרה שהיא יודעת איך כותבים נכון "צברית" ושהיא השתלבה בחברה הישראלית, אבל גם חושפת פעם אחר פעם את השקרים שמחזיקים אותה

אילן ברקוביץ'
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן ברקוביץ'

טִפשונת משטרים: פורטרט הגירה, שירים מאת אלקס ריף, עורכת: יעל גלוברמן, הוצאת פרדס, 2019, 82 עמודים

שני ספרי שירה בעלי שמות דומים ראו אור לאחרונה, "מה לך נשמונת" מאת אגי משעול (הוצאת הקיבוץ המאוחד) ו"טִפשונת משטרים" מאת אלקס ריף (הוצאת פרדס), אך מעבר לדמיון בשמות הספרים יש ביניהם לפחות שוני אחד משמעותי. בעוד שאצל משעול שירי הספר כולם הם בסימן התכנסות פנימה אל המרחב הפרטי של הנשמה והתרחקות מהפוליטיקה הסבוכה של אזורנו, אולי מתוך ייאוש והרמת ידיים מיכולתה של המשוררת לשנות את המצב הקיים, הרי שאצל ריף התנועה היא הפוכה לגמרי: המרחב הפרטי משמש כר מועשר להמראה החוצה והלאה אל עבר הפוליטי, באופן שהוא לדעתי המשמעותי ביותר מבין ספרי השירה שקראתי לאחרונה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ