שיר | הַזְּמַן שֶׁלֹּא עוֹמֵד מִלֶּכֶת עוֹמֵד
אבני נגף. שיר מאת אלון שדות
אלון שדות
אלון שדות
בֵּינוֹ לְבֵינִי
בֵּין אִם בּוֹ
בֵּין אִם בִּי
בִּנְיָנִים וַהֲרִיסוֹת
מִזְּמַן מִזְּמַן
מַתְרִיסָה הַנֶּפֶשׁ בְּדַרְכָּהּ
צוֹמַחַת הֵיטֵב אַךְ לֹא פּוֹרַחַת
הַזְּמַן שֶׁלֹּא עוֹמֵד מִלֶּכֶת
עוֹמֵד מִלֶּכֶת
בְּחַיִּים בִּשְׁתֵּי עִתִּים
לְלֹא נְשִׁימָה
בִּקְצֵה הַשְּׁבִיל יֵשׁ בֶּרֶז
לְיַד עֵץ בְּרוֹשׁ, קָרָחוֹת לְגוּפוֹ