גרדומים של בשר ושל תכלת

אומרים: מלים הורגות. כמובן, ישיב יצחק לאור, אבל זה נכון גם להחלטות שהתקבלו ברוב דמוקרטי או מתוך הסכמה שבשתיקה. בעולם כזה השירה צריכה לעמוד ולדבר בהמולה כמו גוף בתוך קטטה

רועי גרינוולד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רועי גרינוולד

גחלים של מתכת, מבחר שירים מאת יצחק לאור, עורכת סיגל נאור פרלמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019, 128 עמודים

טוב עשתה הוצאת הקיבוץ המאוחד כשקראה בשמות לספרי הכיס המביאים מבחר משירת המשוררים שפירסמו בה לאורך שנים. גם כאן, השם שניתן למבחר משיריו של יצחק לאור, "גחלים של מתכת", הוא מפתח חדש לקריאה בשירים שבחרה בטעם רב העורכת סיגל נאור פרלמן. הוא מחבר יחד את העץ והמתכת, האורגני והאנאורגני, את החומר המשתנה במהירות ואת החומר האיטי היציב. ואמנם, הרבה מהשירים נקראים כמו אנליזה של הקיום האנושי למרכיביו המסוכסכים: השתיקה והרעש, עילגותו הנואשת של הגוף ורהיטות לשון מופקרת.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ