שיר | אֱלֹהִים הוּא נוֹרָא וְגַם פָּשׁוּט

שירים מאת בניהו טבילה

בניהו טבילה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בניהו טבילה

ראש גדול למה הוא טוב

שְׁתֵּי עֵינַיִם לְיִרְאַת שָׁמַיִם

שְׁתַּיִם וּשְׁלוֹשִׁים שִׁנַּיִם

לְהָסִיר מֵהֶן אַבְנִית וּמַחֲלָה

חֹטֶם מְשֻׁלָּשׁ לִפְגֹּעַ בֶּעָתִיד

תֶּכֶף בְּהַפְגִּיעוֹ

מֵצַח רָחָב לֶאֱהֹב אַחֲרָיו

מוסר

חֲפֹר וָשׁוֹב.

וּמָה בְּסַךְ הַכֹּל?

בָּשָׂר וְדָת וְחוֹב

נורא פשוט

לְהַלָּן יָבוֹאוּ נְתוּנִים נִבְחָרִים שֶׁל הַחוּשִׁים וּפַרְשָׁנוּתָם אֶפְשָׁרִית־הַמְּצִיאוּת. בִּשְׁכוּנוֹת הַיְּרֵאִים בִּירוּשָׁלַיִם בֵּין חֲרוּלִים פְּרָחִים אֲדֻמִּים פְּשׁוּטִים עוֹמְדִים. תְּמִידִין כְּסִדְרָן בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים: זֶה נוֹרָא פָּשׁוּט וְאֵינָם מַצְבִּיעִים עַל דָּבָר. נוֹרָא וּפָשׁוּט עֲשׂוּיִים לִסְתֹּר זֶה אֶת זֶה אֲבָל אֵין הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר. יָכוֹל לִקְרוֹת שֶׁבַּהֲלִיכָה בַּכְּבִישׁ פָּנִים יָפִים נִגְלִים פִּתְאוֹם. פַּעַם נִבַּט מִלְּמַעְלָה זוּג מְדַבֵּר דָּבָר לֹא חָשׁוּב בְּפָנִים רְצִינִיִּים. מְהַנְהֵן זֶה נֶגֶד זֶה מְנוֹפֵף בְּיָדָיו חֲלִיפוֹת. הָאֵרוּעַ מִתְקַיֵּם במוצש"ק שֶׁל בִּרְכַּת לְבָנָה, שְׁבָט התשמח. הַמָּקוֹם הוּא יְרוּשָׁלַיִם הַצְּפוֹנִית. אֶחָד הָעֵדִים לִפְנֵי גִּיל מִצְווֹת עוֹמֵד בְּחַלּוֹן דִּירָתוֹ. גַּבּוֹ אֵלֶיהָ. הַזּוּג עוֹמֵד מִתַּחַת עַל רְחָבָה מוּאֶרֶת בְּפָנָס. מִתֹּקֶף נְסִבּוֹת אֵלּוּ רָאשֵׁיהֶם מְשַׁמְּשִׁים כְּאַסְפַּקְלַרְיוֹת לְהַתָּזַת נִיצוֹצוֹת אוֹר חַשְׁמַלִּי. לָרֹב אָנוּ הַיְּרוּשַׁלְמִים אֵינֶנּוּ מְשַׁקְּרִים. מֵעֵת לְעֵת נִבְעִים תַּחְתֵּינוּ סְדָקִים רְחָבִים דֵּי הַצֹּרֶךְ לְהִקָּרֵא יֹפִי שֶׁל שֶׁבֶר. אֱלֹהִים הוּא נוֹרָא וְגַם פָּשׁוּט. רֹב הַסַּפְסָלִים אֶצְלֵנוּ עֲשׂוּיִים פִּלְחֵי עֵץ צָבוּעַ וַאֲוִיר בֵּינְתַיִם כִּסְכָךְ פָּסוּל. תְּמִידִין כְּסִדְרָן יִשְּׂאוּ נָשִׁים, אֲנָשִׁים וַחֲתוּלִים טֶפַח מֵעַל הַקַּרְקַע שֶׁנִּתְחֲבוּ בָּהּ. יֵשׁ לְהַכִּיר בִּזְכוּת הָרָשֻׁיּוֹת שֶׁתִּכְנְנוּ אֶת הַדָּבָר וַהֲפָכוּהוּ אַקְטוּאָלִי בְּעֵסֶק גָּדוֹל. בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ גַּם סַפְסְלֵי בַּרְזֶל מְחֹרָרִים בְּדֻגְמָתוֹ שֶׁל אַרְיֵה מְשֻׁרְבַּב לָשׁוֹן. רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא טוֹב מִמָּה שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ לוּ הָיוּ לוֹ עֵינַיִם וְאַסְפַּקְלַרְיָה. שֶׁלֹּא כְּמוֹ אֵצֶל הַסּוֹפֵר הוֹפְמַן, לְשׁוֹן רַבִּים כָּאן מַשְׁמָעוֹ אַתֶּם וַאֲנִי גַּם יַחַד. נָתַנּוּ בּוֹ תְּמוּרָה פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ טֶרֶם עָמַד בְּשֶׁלּוֹ. הֶעָבָר קַל הַמֵּרוֹץ רוֹדֵף אוֹתָנוּ וּצְעָדָיו מִתְרַחֲבִים. יֵשׁ בָּנוּ הַיְּכֹלֶת לְדַמּוֹתוֹ מַשִּׂיגֵנוּ וּמַמְשִׁיךְ לְהַלֵּךְ וְאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בַּאֲחוֹרָיו וּמִתְנַבְּאִים נְבוּאָה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי. אַגַּב הִלּוּכֵנוּ עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת הַמֻּתְכַּלִּימִין הַמְּדַמִּים שֶׁכָּל הַנִּתָּן לְדִמְיוֹן הוּא הֶכְרֵחִי הַמְּצִיאוּת. בְּפֵרוּשׁוֹ לְמִשְׁנֵה הרמב"ם כּוֹתֵב שֶׁהַדָּבָר שָׁגוּי. הוּא מַצְבִּיעַ עַל כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לְדַמְיֵן כַּדּוּר פּוֹרֵחַ בַּשָּׁמַיִם כְּשֶׁבָּרוּר שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עוֹרְבָא פָּרַח. מִי שֶׁצִּוּוּהוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת דַּיּוֹ יוּכַל לָלֶכֶת בְּכֹחַ הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה הַלָּלוּ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ