משורר בשטח | תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות

ג'רמי פוגל, דוקטור לפילוסופיה ומשורר מחבורת "הבה להבא", מוציא ספר שירה ראשון

אילן ברקוביץ'
אילן ברקוביץ'

תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות, מאת ג'רמי פוגל, הוצאת הבה לאור, עורך עודד כרמלי, 2019

לא מכבר פגשתי בד"ר ג'רמי פוגל (יליד 1981, תל אביב, ממוצא בלגי) בספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב. פוגל הוא ד"ר לפילוסופיה שבחן את המתח בין האוניברסליות לבין הפרטיקולריזם בפילוסופיה היהודית המודרנית דרך הגותם של הפילוסופים היהודים־גרמנים משה מנדלסון והרמן כהן. אני מכיר אותו בעיקר מאירועי קבוצת השירה התל אביבית "הבה להבא" הפועלת בהנהגת המשורר עודד כרמלי ובהשגחת המשורר יואב עזרא. זכורה לי במיוחד הופעה שלו לפני שנים אחדות ב"יונג יידיש" (יידיש הצעירה), מקום הדואג לשמר את תרבות היידיש בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. אני זוכר שהוא קרא שירה בצעקות, ולכן הופתעתי לקבל ממנו לאחרונה את ספרו הראשון, "תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות", המשלב דברי הגות ומחשבה עם קטעי שירה ונדמה כמתרחק מכל דבר־צעקה שהוא. בסוף אוגוסט הספר הושק באירוע במועדון לבונטין 7 בתל אביב, במסגרתו ביצע פוגל באמצעות כלי נגינה וזִמרה את מה שנחשב כהמנון הלא־רשמי של קבוצת "הבה להבא", "קראתי שיר של ויליאם בלייק", על שמו של המשורר המיסטיקון האנגלי הנודע.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ