שיר | מִזְּמַן יָכֹלְתִּי לְהִכָּנַע אוֹ לִבְרֹחַ

מַלְכוּתִי הָאֶבְיוֹנָה עוֹדֶנִּי מָגֵן עָלַיִךְ

מְשַׁפֵּץ קִיר לֹא גָּבוֹהַּ שֶׁפּוֹלֵשׁ מִסְתַּעֵר עָלָיו

מֵקִים דָּיֵק מִן הָאֲדָמָה הֲגַם שֶׁאֵין לִי צָבָא

אִישׁ לֹא סָר לְפֹה לְבִקּוּר חָטוּף לְמַעֵט הָאֲמוּרִים לְהוֹרְגֵנִי

וּבְכֹל זֹאת טוֹרֵחַ אֲנִי הַרְבֵּה שֶׁיִּהְיֶה נָאֶה

שְׁבִילֵי זִיף זִיף יְשָׁרִים בַּאֲפֹר סֻכַּת גַּן יְרֻקָּה