שירים | אֲנִי מֵרִים כּוֹסִית לְחַיֶּיךָ, צוּם־ווֹהל

איש נימול

כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ לְאַבֵּד גֹּבַהּ

וְהַדַּיָּלוֹת כְּאַיָּלוֹת נִבְהָלוֹת

רָצוּ בַּסָּךְ

וּרְעִידוֹת וְצִפְצוּפִים לֹא פָּסְקוּ

ְוהַקְּבַרְנִיט, גַּם בַּגֶּרְמָנִית הַמְּנֻמֶּסֶת

לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַסְתִּיר חֶרְדָתוֹ

וְנָשִׁים וַאֲנָשִׁים הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה בְּלֹא מִלִּים

וְהַמָּטוֹס חִשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר