יצחק לאור

לעוזי שביט

שחר

בַּוָּאדִי, עַל אֲבָנִים שְׁחֹרוֹת, מִתּוֹךְ

אַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה, פּוֹסְעִים יַלְדָּה אוֹ

יֶלֶד וְעֵדֶר שֶׁל עִזִּים וְכֶלֶב מַשְׁתִּין

עַל עֵשֶׂב דָּלִיל, עֲטִינֵי שָׁמַיִם הֵינִיקוּהוּ

וּבָלוּ. אָדָם הוּא רַק דִּמּוּי, וְלֹא מָשָׁל

כִּי אֵין נִמְשַָׁל, עִוֵּר מוּל גִּלּוּיֵי הַזְּמַן

מַמְלְכוֹתָיו הוֹרְסוֹת, נֶהֱרָסוֹת, שׁוֹקְעוֹת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא: