משורר בשטח | אף אחד אינו מעז להיות לבדו, מלבדי

הקריאה בשני ספריה החדשים של גאולה שינה מגלה כי לפנינו קול חדש אך לא בהכרח חדשני ורצון להידמות להר געש שלא בהכרח מתממש

אילן ברקוביץ'
אילן ברקוביץ'

בעקבות השקת ספרי השירה "הר געש" ו"בו זמנית" מאת גאולה שינה (הוצאה עצמית הוצאה לאור, 2019, עריכה: גיא פינקלשטיין), בית הסופר, תל אביב, 4.11.19

בכניסה לבית הסופר אני מגלה שסידור הכיסאות מצומצם ואיש מראשי אגודת הסופרים העברים לא הגיע, להוציא את הסאונדמן. הצרימה הזאת לא מעידה על האירוע עצמו, ההרמוני להפליא, החל ממנגינת הנבלנית יהלי חפץ, המלווה גם את המשתתפים/ות לפי בקשותיהם: "תני לי מנגינה של ילדוּת", "תני לי מנגינה של חלום" וכדומה; עבור במנחה נועה גורן, מפיקה ועורכת בבית "הוצאה עצמית", שמבקשת מאתנו לעצום עיניים בשעה שהיא מקריאה את השיר "רוח ים" מתוך הספר הראשון (עמ' 60); ובנושאי הדברים, שלמרות השתכרויות קלות נוהגים על פי כללי הטקס של אירועי השקה, כולל הגזמות והפרזות ודברי שבח על כלת השמחה; ועד לגאולה שינה עצמה, שבתום האירוע פונה אלי בשאלה "נהנית?"

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ