שיר | אַתְּ מְבִינָה, זֶה הַכֹּל חֵלֶק מִ־מִּשְׂחָק

הנחש

הוּא אָמַר אֲנִי רוֹאֶה שֶׁנִּרְגַּעְתְּ

מֵהַיֵּצֶר הַחַיָּתִי הַזֶּה לְ אַ־בָּא

לְ אַ־יָדַע  אַ־שָׁאַל  אַ־נִשְׁאָר

לָזֶה שֶׁאֶת מִתְאַפֶּקֶת, מִסְתַּפֶּרֶת, מִשְּׁאֵלוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְלֹא תְּשׁוּבוֹת

קוֹנָה חֻלְצָה חֲדָשָׁה עִם חֹרִים וּמְחַכָּה,

כִּי אַתְּ מְבִינָה, זֶה הַכֹּל חֵלֶק מִ־מִּשְׂחָק,