שיר מאת נורית זרחי | הָאִשָּׁה הַשָּׁרָה מֵעַל מִטַּת הָאִישׁ

אִם תַּבִּיטוּ אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה

תּוּכְלוּ לִרְאוֹת מָה שֶׁלֹּא תָּפַסְתִּי מֵעוֹדִי:

הָאִשָּׁה הַשָּׁרָה מֵעַל מִטַּת הָאִישׁ

הַתָּקוּעַ בְּמִטָּתוֹ

הַיְּלָדִים הַמִּתְעוֹפְפִים סָבִיב, דְּבִיקִים כְּפַרְפָּרֵי לַיְלָה,

הַצְּעָקָה הַפְּסוּלָה שֶׁל חַיּוֹת הַלֶּחֶם מְפַרְפֶּרֶת

וְעֵץ הַשְּׁזִיפִים הַמְּתֻלָּע תָּלוּי מֵעַל הַחֲפִיר.