משורר בשטח | לאה גולדברג היא לא המשוררת הלאומית שלי

סוכניה התרבותיים הרבים של לאה גולדברג נענו עד תום לנוסח שהיא עצמה ביקשה לכונן בשיריה ותיארו אותה כמשוררת מיומנת ווירטואוזית, אך הם לא שמו לב לכך שהמושלמות הצורנית וההגנות הנפשיות שהמשוררת כיסתה את יצירתה השירית בהן הפכו את הדיוקן האנושי בשיריה לספרותי מדי. לכן, למרות הניסיונות החוזרים ונשנים להנגיש את שירתה לקהל בן זמננו, היא כבר לא מעבירה בי רטט של ריגוש

אילן ברקוביץ'
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אילן ברקוביץ'

באחרונה, במסגרת האירועים לציון חמישים שנה למותה של לאה גולדברג (1970-1911), היו מי שהכתירו אותה בתואר הנכסף "המשוררת הלאומית" וקבעו כי "המלים שלה עדיין מצליחות לגעת בלבבות של כולנו" ("ידיעות אחרונות", 24 שעות, 15.1.20). אני מצטער לאכזב את קובעי הטעם אך לאה גולדברג היא לא המשוררת הלאומית שלי, ומכיוון שאני מרשה לעצמי בענווה לכלול את ישותי במלה "כולנו", אני גם יכול לציין כי מלות שיריה, אלו הפופולריים שמושמעים בתחנות הרדיו ובהופעות המוסיקליות ואלו שעדיין נותרו בספרים, כבר לא נוגעות בלבי.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ