להתחיל במלים ולמצוא בהן את העולם

זלי גורביץ' יוצא נגד הליריקה היבבנית שאומרת רע לי ומר לי, אבל גם נגד כל דיבור אישי, אם משתפך ואם מתחכם

שמעון זנדבנק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שמעון זנדבנק

מבחר שירים, 2016-1976, מאת זלי גורביץ', מוסד ביאליק, 2019, 308 עמודים

לקראת 1980, כשזלי גורביץ' הוציא את ספרו הראשון "קטעים מחלון פתוח", כבר עמדו על תלם, סדורים ומגובשים, סגנונותיהם של הבולטים במשוררי המודרניזם הישראלי, איש איש ודרכו שאין לטעות בה. קחו את עמיחי של אותן שנים: "הערב לוקח את מכשירי היום / ושם אותם לתוך ארון הצעצועים של חלומות" ("שעת החסד"); או את נתן זך: "במרחק שבין החוויה (קיבה ריקה, נערה מלאה) לבין הדף / יש יותר תנודות מאשר בבורסה" ("צפונית-מזרחית"); או את דליה רביקוביץ: "שום דבר אנושי אינו זר לי / אך גם לא קרוב במיוחד" ("תהום קורא"); או את מאיר ויזלטיר: "האם צירי העוויתות המפוקקות / אשר עיסו את לחייך למולל / לגרוס ולהקיא עיסות מלים" ("דבר אופטימי, עשיית שירים").

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ