עם מותו של מנחם בן | שיר | הַלֵּיצָן הַנָּח מֵחַיָּיו

מנוחה. שיר מאת יצחק לאור

יצחק לאור
יצחק לאור

"מְנַחֵם בֵּן מֵת", סִמַּסְתִּי לְוִיזֶלְטִיר

כְּאִלּוּ אוֹדֶן מֵת, וְהוּא הֵשִׁיב "נִשְׁאַרְנוּ

בּוֹדְדִים שֶׁנִּתָּן לִסְפֹּר עַל כַּף יָד אַחַת"

וּפִתְאוֹם נֵעוֹר בִּי צָמָא לִקְרֹא בְּשִׁירָיו

שֶׁל הַמֵּת, מִדַּפִּים לְבָנִים, וְלֹא מָצָאתִי

אַף אֶחָד מִן הַסְּפָרִים שֶׁהָיוּ לִי, "אַדֶּרֶת

הַגֶּפֶן", "הַיָּם, פְּלָחִים שְׁקוּפִים", וְ"צַמָּה

תגיות: