שיר | לוֹחֶשֶׁת לִי סְלִיחוֹת, מְגַהֶצֶת תַּכְרִיכִים

בשמי ערב כחולים. שיר מאת ענת בצר

ענת בצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ענת בצר

רַק לֹא לִסְבֹּל, כֻּלָּם אוֹמְרִים,

וְאָז נֶאֱחָזִים —

כְּמוֹ אֲרָיוֹת, כְּמוֹ נְמֵרִים.

רַק עוֹד שָׁעָה,

רַק עוֹד מִסְפַּר יָמִים,

חֲמִשָּׁה מִילִילִיטֶר מוֹרְפְיוּם מְגָרְדִים

לִי רַק אֶת קְצוֹת הָעֲצַבִּים.

מִי זוֹ הָאִשָּׁה הַזֹּאת, שְׂעָרָהּ כַּחֲבָלִים

וְלָמָּה הִיא מְלַטֶּפֶת לִי בַּצִּפָּרְנַיִם

אֶת מִסְגֶּרֶת הַפָּנִים?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ