פואמה | הָרִצְפָּה מִסְתּוֹבֶבֶת לְאַט כְּבָמָה בְּנוֹף גֵּאוֹמֶטְרִי

לפנות בוקר. פואמה מאת מרדכי גלילי

מרדכי גלילי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרדכי גלילי

1.

הִיא עָפָה אֶל קַו הָאוֹר,

צְלָלִית כֵּהָה בַּחֲשֵׁכָה.

מַשַּׁק כְּנָפַיִם, רַחַשׁ תְּנוּעָה מְהִירָה.

אוֹר קָלוּשׁ מִתְפַּזֵּר וְנִשְׁבָּר לִשְׁכָבוֹת.

לֹא יָכֹלְתִּי לְהַעֲרִיךְ אֶת הַמֶּרְחָק

אֶל מַלְבֵּן האוֹר שֶׁסִּמֵּן פֶּתַח,

חַלּוֹן אֶל הַחוּץ.

כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכַּי לֹא זַזְתִּי, בְּקֹשִׁי נָשַׁמְתִּי,

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ