שיר | הָארִי זַיְטְלְבַּךְ לְיָדִי וְהוּא לְבַדּוֹ

כבר מאוחר. שיר מאת עמיחי חסון

עמיחי חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמיחי חסון

הָארִי זַיְטְלְבַּךְ לְיָדִי וְהוּא לְבַדּוֹ.
בֵּין כֹּה וְכֹה בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה אֲנִי לְבַדִּי
עַל הַכְּבִישׁ שָׁב מֵעֶרֶב שִׁירָה, חוֹלֵף
עַל פְּנֵי בֵּית הָאָבוֹת בְּרָמַת אֶפְעַל
אוֹמֵר לְעַצְמִי: הָאוֹר כָּבוּי בְּחַדְרוֹ.

בָּרַדְיוֹ מֻשְׁמָעִים עַכְשָׁו שִׁירָיו
וְהוּא בֵּין כֹּה וְכֹה לֹא שׁוֹמֵעַ
בִּבְדִידוּת צוֹעֶקֶת עַכְשָׁו.
כָּל הֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ כְּבָר נִגְּרוּ
וּמָה אִכְפַּת. הוּא יָשֵׁן.

אֲנִי נִזְכַּר בַּכִּכָּר, פְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה:
נָעִים מְאֹד. יָדוֹ אָחֲזָה בַּכּוֹס הַבִּירָה
וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה כָּתְבָה הַקְדָּשָׁה
כַּמְּקֻבָּל. נַעַר הָיִיתִי, עוֹד קוֹרֵא.

נִזְכַּר בַּכִּכָּר, פְּגִישָׁה אַחֲרוֹנָה:
מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁל הַבֶּכִי. נִשְׁעָן עַל כְּתֵפִי
מְמוֹלֵל צְרוֹר מַּפְתְּחוֹת, מִטַּלְטֵל עִם מַקֵּל,
מְקַלֵּל, מְמַלְמֵל סוֹף שִׁיר שֶׁכָּתַב
וְשָׁכַח: וְאוּלַי אַף אֶבְכֶּה סוֹף סוֹף.

שַׁבְתִּי אָז אֶל סִפְרֵי שִׁירָיו וסִמַּנְתִּי: לְבַד,
בָּדָד, בּוֹדֵד, לְבַדִּי, בְּדִידוּתִי, בְּדִידוּת, לְבַדּוֹ,
עֲרִירִי. הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי: לֹא כָּךְ.

אֲנִי פּוֹתֵחַ חַלּוֹן בַּמְּכוֹנִית, הָאֲוִיר צָלוּל
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, כַּמָּה שָׁעוֹת אַחֲרֵי
מָטָר מְאֻחָר. עוֹצֵר בְּשַׁעַר הַגַּיְא לָרֶגַע
מַקְשִׁיב ונוֹשֵׁם ורוֹאֶה. הָעֵצִים רָווּ מַיִם
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה. הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתֵּשֵׁב
לְצִדִּי עַכְשָׁו. תִּרְאֶה, אֲנִי בּוֹכֶה.

מַגִּיעַ הַבַּיְתָה מַנִּיחַ יָד עַל רָאשֵׁי יְלָדַי
מְלַוֶּה אוֹתָם בִּנְשִׁימָתִי נִשְׁכַּב
בַּבְּגָדִים בַּמִּטָּה מְחֻבָּק בְּאִשְׁתִּי.
הָאוֹהֲבִים הַנְבוֹנִים, הָיִיתָ לוֹעֵג לָנוּ,
עַל מִשְׁכָּבָם בְּאֵין מִלָּה. אֲנִי פּוֹרֵשׁ
לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה, יוֹשֵׁב וּמַבִּיט בַּתֹּהוּ.

שָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר עַכְשָׁו
הַגֶּשֶׁם חָזַר. הָאוֹר הָאָפֹר
עוֹד מְעַט יִכְבֶּה. אֵלֵךְ לִישֹׁן.
כְּבָר לֹא בּוֹכֶה, הַיָּד אֵינָהּ רוֹעֶדֶת
כּוֹתֶבֶת: בְּדִידוּת הִנָּהּ פַּחַד.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ