אילן ברקוביץ'

שלא כמו רוב תחומי התרבות בתקופת מגפת הקורונה, השירה הישראלית לא הוצאה לחל"ת. פסטיבלי שירה נערכו בזום (מטולה, ירושלים, אשדוד), ספרי שירה הוסיפו לצאת לאור, אמנם בהאטה מסוימת, ומשוררות ומשוררים אף יצאו להפגנות בכל רחבי הארץ נגד השלטון המכהן. בתוך כך, דור שירה חדש קם לנו. מבשריו הינם פרחי השירה ילידי שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. בשׂורתו: פחות עיסוק בפוליטיקת הזהויות ויותר עיסוק ביחסים הבין־אישיים, בהשפעות המגפה על חיינו ובתפישות חדשניות של העצמי. הטלטלה שעוברת על כולנו באה לידי ביטוי בשירים שלפנינו באופן רנטגני כמעט, והיא אולי תמונת הראי המהימנה ביותר שתקראו על עצם הימים האלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ