"מיגו" של חדוה הרכבי: הקורא רוצה שהשירים האלה לא ייגמרו לעולם

בין שמדובר במאהב המושלם או בבן האהוב, חדוה הרכבי מזמינה את קוראיה לחגיגה של מלים, ולקול שהוא בלי ספק ייחודי בשירה הישראלית

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

הביאה לדפוס: לאה שניר

רוחו של אבות ישורון מרחפת על ספר שיריה של חדוה הרכבי, ולא רק כצל ''חיית הלילה'' (כשם הדמות המופיעה בשירתו של ישורון) אלא גם כיסוד תחבירי, ואולי צריך לומר יסוד אנטי־תחבירי. בנוסף, הרכבי יוצרת בלבול או אי־בהירות בקשר לשאלה מיהו ''מיגו'', אותו מיגו שעל שמו נקרא ספרה האחרון.

"הו מיגו, / נע־ונד שכמותך / הילד היותר מכל, / אִלוּ ידעת / כמה אֹהַבְךָ. / כמה אינני חסרה דבר. / כמה נחה דעתי: / אתה מרהיב. / אתה מואר / בלתי נתפס. / חד־פעמי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ