"ארעי": השירים הם תזכורת חיוורת לחיים שהמשורר היה רוצה לחיות

זקנה, מחלות, ירושלים, שורשים משפחתיים ותחושת ארעיות הם כמה מהנושאים הנדונים בשיריו של אביחי קמחי. זו שירה אישית מאוד, אך לעתים הוא מיטיב לתאר את השדה הפוליטי בארץ, על כל הכזבים, השחיתות והרוע שבו

יותם ראובני
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יותם ראובני
  • שם הספר: אֲרָעִי
  • סופר/ת: אביחי קמחי
  • מו"ל: עמדה
  • מס' עמודים: 117
  • מחיר: 64

עורך הספר: צדוק עלון

אחד השירים המעניינים ביותר ב"אֲרָעִי", ספר שיריו השישי של אביחי קמחי, הוא זה שנבחר להופיע על הכריכה האחורית, שאין לו שם. בשיר קצר זה חווה קמחי חוויה טוטלית של אחדות הניגודים ושל היות הכל בזמן אחד — העבר, ההווה והעתיד גם יחד: "והזמן הפך אחד / אין עבר והכל מתרחש / עכשיו וכעת אני כותב / את שירי הראשון / מלפני שמונה שנים / ואת שירי הנוכחי / והנה אני מתאהב בָּךְ / ואת יולדת בן / שנישא ועוזב". אם להתעלם מ"הזמן הפך אחד", שפירושו שהזמן לקח אחד והפך אותו, ולא התכוון הכותב אלא להיהפכות לאחד, יש בתשע שורות אלה מעין סיכום הפואטיקה של קמחי.

תגובות