"מעגל המתופפות": מעבר לשפה המהוקצעת של ציפי שחרור רובץ כאב עז

ספר השירה ה–13 של ציפי שחרור כולל שירים מרתקים, המכים את הקורא בנשיות בשלה, תוססת וקשה. היא אינה עושה חשבון לשום דבר

יותם ראובני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יותם ראובני
  • שם הספר: מעגל המתופפות: שירים חדשים ומבחר
  • סופר/ת: ציפי שחרור
  • מו"ל: ספרא
  • מס' עמודים: 127
  • מחיר: 68

עורך: חיים נגיד, אחרית דבר: זיוה שמיר

שיריה הקשים של ציפי שחרור, הנכללים בספר השירה ה–13 שלה, "מעגל המתופפות", העלו אצלי את זיכרון השירים האכזריים של צילה דראפקין, ובמיוחד השיר שאורי ניסן גנסין כלל בסיפורו "אצל": "ותהא זו הנשיקה נשיקת איש הרוצח את נפש: / את דמו אסבאה בנשיקה הלזו! / ויהא זה הדם לי, להשקיט בו צמאי". הנשים בשיר זה מחכות לשיבת הגברים ממלחמתם עם נקמה בעיניים, מסיבות שידועות רק להן. ואילו שחרור כותבת בשיר הנושא של ספרה: "אנו מעגל המתופפות / עם פטמות הברזל / ...וסכינים בין הירכיים / ...אנו המתופפות הקטנות / נביאות העתיד והזעם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ