"אלה ידַי, זה העולם": מרגרט אטווד מתגלה כמשוררת יהירה ושבלונית

ברומנים שלה מצליחה מרגרט אטווד לברוא עולם חדש כדי לפרש את מציאות עולמנו, אבל מה שעובד נפלא בפרוזה שלה אינו פועל בשירה. קובץ שיריה שתורגמו לעברית חושף משוררת מלאה בעצמה ובלתי אמינה

איתן גלס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן גלס

תירגמה מאנגלית: הילה אהרון בריק, עורכת התרגום: טל ניצן

מרגרט אטווד סופרת ממזרתא. כבעלת מלאכה אמיתית היא משתמשת בכל טריק אפשרי בארגז הכלים של הספרות לרקיחת עלילה הלופתת את הקוראים ואינה מניחה להם. בשועליות של מספרת סיפורים מיומנת היא מפזרת את תבליני הכתיבה שלה, במידה הנכונה, במקום הלא צפוי; כמו להטוטנית היא מניפה לאוויר ברומן אחד דרמה, מלודרמה, טלנובלה, רומן רומנטי, דיסטופיה, היסטוריה, ביקורת חברתית, הארת ההווה ושיקוף של העידן שבו אנו חיים על ידי הנגדות לתקופות עבר או עתיד אפוקליפטי. היא בוראת עולם חדש כדי לפרש את מציאות עולמנו ועושה זאת תוך שזירת ממד אגדתי בכתיבתה. במובן זה היא דומה לשימושים שעושה גבריאל גארסיה מארקס במוטיבים הקלאסיים של סיפורי האגדות של ילדותנו, תוך היפוכם פעמים רבות. אתה הופך דף בשקיקה לקרוא את המשך העלילה. אינך רואה את התפרים. אתה מצפה לדבר אחד, וטוויסט ממזרי ואינטליגנטי מפתיע אותך. אתה חי את הזירה הדמיונית שיצרה אטווד. אתה מאמין לה. נלכדת ברשתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ