"אם לב נופל": לאן נעלמו הרעננות והחוצפה של המשוררת יונית נעמן?

ליונית נעמן יש שפה משלה וצירופים משלה, החסרים כל כך אצל משוררים בני תקופתה. ועם זאת, ספרה השני נכנע לתקינות הפוליטית עד שהעמדה החדשה שהוא מתיימר להציג מתגלה כשחוקה וחסרת מקוריות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורכת הספר: תמי ישראלי

ראשית, גילוי נאות: הייתי בין הראשונים, אם לא הראשון, לפרסם משיריה של יונית נעמן. זה היה בכתב העת "עמדה", לפני שנים רבות. בשירים שהביאה היה משהו רענן, חצוף, חכם ותזזיתי, דבר מה ויווידי מאוד שאינו נענה לשום מסגרת ולאף מִשְׁטוּר, ואולי זאת הסיבה שחשתי אכזבה מסוימת למקרא ספר השירים השני שלה, "אם לב נופל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ