"הטור האדום": אלכסנדר פן ביקש לדבר להמונים אך אלה לא הבינו אותו

הספר המכנס את הטורים הפוליטיים של אלכסנדר פן לא רק מבהיר למה האידיאליזם שלו ותמיכתו במפלגה הקומוניסטית הובילו לדחיקתו מהקנון. הוא גם מדגיש את הצלחתו של המשורר לפתח שירה פוליטית ייחודית, ששומרת על רעננות מפתיעה

טינו מושקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טינו מושקוביץ
  • שם הספר: הטור האדום: שירי העת והעיתון
  • סופר/ת: אלכסנדר פן
  • מו"ל: הקיבוץ המאוחד ומרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל אביב
  • מס' עמודים: 560
  • מחיר: 98

עורכת הספר: חגית הלפרין

אחת הבעיות החמורות ביותר של מערכת התרבות בישראל — הכוללת לא רק את יוצרי האמנות לסוגיה ואת יצירותיהם, אלא גם את האקדמיה, העסקנים, המוסדות הפרטיים והממלכתיים ואת הלך הרוח השורה על המארג הסבוך הזה כולו — היא היחס הרשלני והמזלזל לענקיה, לאבותיה המייסדים. היחס הזה בא לידי ביטוי בין השאר בתוכנית לימודי הספרות הבית־ספרית הבלתי סיסטמתית והדלה עד גיחוך, באקלים התרבותי המבטא אהדה לבורות פסאודו־רדיקלית, לבינוניות ולרדידות במסווה של שאיפה לצדק חברתי, וכיוצא באלה רעות חולות. האקלים התרבותי הזה אולי מצליח באופן חלקי ליצור מראית עין של תקינות מוסרית, אולם למעשה מדרדר את המערכת לכדי לימבו ערכי וכך מחריב את הבסיס שעליו היא עומדת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ