"טפשונת משטרים": יהיו מי שיתקשו לעכל את ההנגשה של חוויית ההגירה

אלקס ריף, נערת הפוסטר של קבוצת השירה הרוסית־ישראלית "דור 1.5", מציגה בספר הביכורים שלה תמונות מחייה כמהגרת. אלא ששפתה דלה באמצעים ספרותיים והשימוש בסטיגמות המיוחסות לעולים מברית המועצות לשעבר מעורר תחושה של סחיטה רגשית. דווקא בשיריה שאינם מתמקדים בקשיי ההגירה היא מתגלה כיוצרת מורכבת יותר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורכת הספר: יעל גלוברמן

לפני כשנתיים סיפרה אמי בזעזוע עמוק שראתה בטלוויזיה בחורה "משלנו" מקריאה שיר על אמה, שעבדה בזנות כדי לפרנס את משפחתה כשהגיעו ארצה. "היא בטח גם חברה שלך", הוסיפה בהאשמה מתודלקת בעלבון עיקש, שראשיתו ב-1994, כשסירבתי בהיסטריה ללכת לטקס הסיום בגן כי היא הלבישה אותי בחולצה חגיגית (במיוחד) מבית האופנה של מסך הברזל. עניתי לאמי שהיא הזתה את שראתה בטלוויזיה לטענתה, אבל ליתר ביטחון הרצתי בראשי חברות משוררות יוצאות ברית המועצות לשעבר. מה לעשות שכולנו קצת אוהבים להשתמש באמהות, אפילו בכתיבת סטטוסים, לפעמים כמשוגעות בעליית הגג ולפעמים כאלטר אגו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ