יופיו של המשורר הנידח והמקולל, שניסה לחנוק ספרן והתאבד בשריפה

כל שיריו של נח שטרן, המשורר והמתרגם החלוצי שנשא את בשורת השירה המודרנית, כונסו בספר חדש לצד מחקר מעמיק עליו של סיגל נאור פרלמן. היא מיטיבה להסביר כיצד האפילה הביוגרפיה האקסצנטרית שלו על שיריו ומדוע הוא עורר התנגדות נחרצת מצד הממסד הספרותי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורכת המונוגרפיה: דינה הורביץ

לפני שנים נכנסתי לבקר את הפסל והצייר מנשה קדישמן המנוח, שגר בסמיכות אלי. הוא אמר לי: "אתה לא בסדר". שאלתי למה והוא השיב: "אתה כתבתָ רומן על המשורר הנידח נח שטרן ולא הכנסת אותי אליו". שאלתי אותו מה הקשר שלו לשטרן. "הלכתי איתו מכות", אמר. "הייתי צעיר יצירתי וזועם בירושלים בשנות ה–50 והיה לי צלב יפה מעל המיטה שבחדר. שטרן ראה את זה, חטף קריזה, תלש את הצלב, כי היה לו איזה עניין עם היהדות והוא התקרב אליה באופן מיסטי, יצא החוצה וזרק אותו לפתח הביוב תוך שהוא מקלל אותי קללות נמרצות. התנפלתי עליו והתחלנו ללכת מכות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ