תני את יבשת פנייך

בספר השירים הראשון שלה מתארת אורין רוזנר יחסים טעונים עם אמא, עם בן זוג ועם פסיכולוגית. היא נוגעת בכאב בצורה מצמיתה, מציגה עולם דימויים מפתיע ברעננותו ומזמנת חוויית קריאה נדירה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
  • שם הספר: גורי רוח: שירים
  • סופר/ת: אורין רוזנר
  • מו"ל: הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • עורכ/ת: דורי מנור
  • מס' עמודים: 62
  • מחיר: 64

הנושא המרכזי ב"גורי רוח", ספר השירה הראשון של אורין רוזנר, הוא היחסים הטעונים בין בת לאם, שסוד ההולדת עובר בהם כחוט השני גם כאשר היחסים מתמקדים לכאורה בדברים אחרים. נראה שיותר מהקשר בין אם לבן, הקשר בין אם לבת מעורר תהייה קיומית מצדה של האחרונה. כך, לדוגמה, בשיר "אמי לא הטביעה אותי באמבטיה" כותבת רוזנר: "אמי לא הטביעה אותי באמבטיה. / לא שהיה אכפת לי לטבוע / אם היתה מטביעה, או להינצל / אם היתה מצילה. הייתי לוקחת / נשימה עמוקה, אם היתה משתגעת / הייתי משתגעת איתה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ