"בעיר ההגירה": השירה של יותם ראובני היא מקטע נלווה לפרוזה שלו

בספר שירה יפה, גם אם ארוך יתר על המידה, חוזר יותם ראובני בדרכים שונות לנושאים שמעסיקים אותו בכתיבתו: המשפחה, ההגירה, היתמות מאמו וכמובן ההומוסקסואליות

רן יגיל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רן יגיל

סוגה: שירה
קהל יעד: קוראים שמזדהים עם מאבקי הגירה וחוויות הומוסקסואליות
מדף: ליד "העשב והחול" של דוד שיץ ו"שני חיי יעקב" של יעקב בוצ'ן
המלצה: ככל שהשירים מתארכים, עולים איכותם וכוח משיכתם

יותם ראובני נתפש בעיני בראש ובראשונה כסופר חשוב מאוד. יש לו יכולת נרטיבית נדירה, הממכּרת לקריאה ארוכה ורציפה שבמרכזה הסובייקט, היחיד הבודד בתוך עולמו החברתי והנוֹפִי הנושא וידוי, בדרך כלל מרתק, באשר למצבו בעולם. כזה הוא ההומו המקיים מפגשי מין חפוזים בתחנת המרכזית הישנה ובגן העצמאות בשנות השבעים בסיפור "השערות על מותו של פייר פאולו פאזוליני" וכזהו הנער החריג באשדוד המנסה נואשות להתערות בחברה תוך ניסיון לשמור על ייחודו בסיפור "הרחיפה הלבנה ההיא" וכזו היא נילי הרקדנית שבאה מן העיר הקטנה אל העיר הגדולה כדי לרקוד בקצב החיים, לחיות אותם באמת, אשר קראה לכל המאהבים המזדמנים שלה תדיאוש עד שמגיע לבסוף תדיאוש באמת, בנובלה "מחול הונגרי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ