אלחנן ניר - שירים חילוניים של איש דתי

בספרו הרביעי אלחנן ניר מציג את מצוקותיו ושמחותיו של איש דתי, ועושה זאת תוך פנייה לקוראים החיים בעולם נטול מצוות. יצירותיו, כולל האחרונה, מעוררות עניין בזכות משחקי הקרבה והריחוק במחול הדתי־חילוני שהוא מתאר

יותם ראובני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יותם ראובני

עורכת: לאה שניר

סוגה: שירה

קהל יעד: חילונים שאינם נרתעים ממשורר דתי

מדף: ליד ספרי השירה הקודמים של ניר — "תחינה על האינטימיות", "האש הרגילה" ו"מי שנפלה עליו מפולת"

לסיכום: יצירה ייחודית שהיא סוג של תפילה לא־דתית

כיצד צריך להתייחס לשירים חילוניים של איש דתי? "גוף שנתת בי", ספר השירה הרביעי של אלחנן ניר, מעורר צורך בהרחבת המושג "שירים חילוניים" כך שיכיל גם שירים של איש דתי, הכותב על מצוקותיו ושמחותיו של איש דתי. הפנייה אל העולם שמחוץ לגדר הדתית באה מתוך צורך נפשי עז להרחיב ככל האפשר את העולם שבו הוא חי, עולם שבו המשורר הוא "גוף שנתת בי".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ