הִתְלאביביותם אומנותם: כל הפגמים של "משיב הרוח"

משוררי כתב העת לשירה יהודית ישראלית, שחגג לאחרונה חצי יובל לקיומו וגיליון חדש, מנסים לשאת חן ולהתקרב למרכז התרבותי החילוני גם במחיר אובדן זהותם

יהודה ויזן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יהודה ויזן
  • שם הספר: משיב הרוח: כתב עת לשירה יהודית ישראלית, גיליון עא, מזמור ט"ז
  • מו"ל: הוצאת משיב הרוח
  • עורכ/ת: אפרת ביגמן ועמיחי חסון
  • מס' עמודים: 104
  • מחיר: 40

סוגה: כתב עת/שירה
קהל יעד: חובבי שירה מגזרית המקושטת בציצית
מדף: ליד משוררי "ערס פואטיקה" ואחרים הכותבים על "האחרים"
לסיכום: במה ספרותית הכרוכה בהעמדת פנים מתמשכת

א.

לאחרונה ציינו ברוב טקס, ברחבי ישראל ובמרשתת, מחצית היובל להיווסדו של "משיב הרוח — כתב עת לשירה יהודית ישראלית". בין היתר, הוקדשה למאורע כתבה נרחבת ב"מקור ראשון", שבאופן תמוה נכתבה על ידי אחת ממשוררות כתב העת, ובה נסקרו דרכו והישגיו של כתב העת במשך השנים, וכן רואיינו כמה אנשי ספרות ובהם גם אני הקטן, שהשמעתי, פחות או יותר, את הדברים הבאים: